אז התחלנו את ההתנדבות בגן מרגנית.
התרגשנו מאוד מההתחלה, מכיוון ששלושתינו היינו בגן הזה ביחד כשהיינו קטנות.
מאוד רצינו לדעת איך הגן נראה, האם הוא השתנה, התחדש, התרחב, ובעיקר מה עם הגננות שכל כך אהבנו.
ממש לאחר שקיבלנו את ההודעה שאנחנו הולכות להתנדב בגן הזה, שמענו שדנה-הגננת שלנו, כבר לא מלמדת ולא עובדת בגן הזה ..קצת התבאסנו אבל בכל זאת שמחנו שאנחנו חוזרות לילדות שלנו ולמקום בו גדלנו כשהיינו קטנות .
בפעמים הראשונות, כמו בכל דבר חדש, היה לנו מאוד כיף, התלהבנו, התחברנו עם הילדים שמאוד התרגשו לראות אנשים חדשים שמגיעים אליהם על בסיס קבוע.
לאט לאט המשימה שלנו הפכה לקשה יותר.
ככל שהילדים הכירו אותנו הם״הרשו״ לעצמם להפריע ולהתנהג לא יפה. מהר מאוד הבנו שאנחנו לא שם סתם ושזה לא יכול להימשך ככה. החלטנו ביחד עם הגננת שבמהלך הפעילויות שלנו-כמו כל שאר הפעילויות בגן, אף ילד לא יכול להתנהג בצורה לא נאותה.
התחלנו להיכנס לתפקיד, ולהצליח להשתלט על רוב ילדי הגן.
כיום, אנחנו מרגישות שהילדים מכבדים אותנו, לומדים מאיתנו, נהנים יחד איתנו, וגם מצפים לקראתנו.
לסיכום, ההתנדבות היא משימה קצת שונה ממה שחשבתי, היא לא כזאת פשוטה,אלא דורשת תכנון, סבלנות וריכוז.
אבל בכל זאת אני חושבת שהיא עוזרת לי להפוך ליותר אחראית, וגורמת לי להשקיע בדברים שלא הייתי משקיעה לפני.
אני מצפה להמשך השנה ולהתקדמות עם ילדי הגן ☺
קים יקרה,
השבמחקאני שמחה לקרוא על התהליך שאת עוברת במהלך ההתנדבות ועל התובנות שלך בעקבות כך. כפי שאמרתי גם בעבר, אין ספק שבהתנדבות זו מלבד תרומתכם לקהילה גם אתם נתרמים ולומדים. בהמשך ארצה לשמוע קצת יותר בפרוט על המפגשים. אלה שהיו מוצלחים יותר או לחילופין קשיים שחווית וניתקלת במהלך ההתנדבות.
בהצלחה בהמשך
דגנית